מודל נרטיבי חינוכי טיפולי-"מובילים להתפתחות אישית בסיפורי חיים"

​

בית הספר היינו בי"ס ניסויי העוסק  [1]בנרטיביים אישיים של כלל קהילת בית הספר, כאשר [2]הפסיכולוגיה הנרטיבית מהווה עוגן תיאורטי משמעותי למהותו של המודל וליישומם של מנגנונים הפועלים בבית הספר, ובהם תכנית התערבות הפועלת בכלל הכיתות, כחלק ממערכת השעות. ותכנית להתפתחות אישית ומקצועית של כלל הצוות בבית הספר. "לידתו" של המודל ו"הבעיה" עמה ניסה בית הספר להתמודד הייתה בניסיון לבחון מהו התהליך המשמעותי שעשוי לחולל שינוי בנרטיב האישי עמו מגיעים התלמידים לבית הספר? נרטיב מורכב, יחיד אודות היותם תלמידים עם לקויות למיד וקשיי קשב, שנכשלו בלימודים, לא השתלבו במערכת החינוך "הרגילה", ומתקשים בתחומי חיים נוספים ורחבים. לנרטיב זה מתלוות תחושות של  עצב, דיכאון, תחושת בדידות, תסכול, כעס ותוקפנות. השאיפה בהבניית מודל זה הייתה בניסיון לייצר תפיסה מערכתית וגישה על פיה כלל בית הספר פועל המאפשרים לתלמידים לחולל שינוי והתפתחות בנרטיב האישי עבור ההווה ועבור עתידם של בוגרי בית הספר, בהפוך מהנתונים המופיעים במחקרים השונים אודות חייהם כבוגרים. שאיפה זו של בית הספר, הובילה לחקר תיאורטי והגעה לגישה הנרטיבית ובהמשך לפיתוח המודל המבוסס על עוגנים תיאורטיים אלו. המודל מציע ומזמן   "במה", ומפגשי שיח קבוצתיים קבועים בהוויה ובמנגנונים הבית ספרים, המאפשרים  לאדם-לתלמיד לספר את סיפור חייו. תהליך זה מאפשר לו לתפוס מקום מרכזי בסיפור שלו. לעודד אותו לתת מקום רחב להתנסותו האישית ולאפשר לו לראות את הסיפור כסיפור שלו, לעצב את הסיפור כסיפור גמיש, פתוח, משתנה ומאפשר שינוי, לפתוח את הסיפור כך שיהיה בו מקום למגוון נקודות מבט וריבוי משמעויות, ליצור סיפור רציף יותר ופחות מקוטע, מעניין יותר ומעובה יותר, להגביר את תחושת האחריות שלו  לארגון ולארגון מחדש של חייו ושל מערכות היחסים שלו על ידי סיפור וסיפור מחדש של עלילת חייו. מודל זה מאפשר  לתלמידים לחולל שינוי בנרטיבים עימם הם מגיעים: חוסר אונים, חוסר תקוה, נעדרי בעלות על חייהם, לכדי תחושה של מסוגלות ומרחב בחירה גדול יותר, להתפתחות ולביטוי זהות מורחבת ומועדפת גישה אופטימית לחיים ואוריינטציית עתיד חיובית יותר. החדשנות במודל זה נוגעת בכמה נקודות עיקריות:

1. מהותו וראשיתו של התהליך בעבודה סדנאית חוויתית עם כלל קהילת בית הספר על מנת לחולל שינוי תפיסתי ורגשי בתפיסות החינוכיות הקיימות ולאפשר הצלחתו ויישומו של המודל.

2. עבודה מערכתית כחלק מהשעות הבית ספריות כאשר כלל התלמידים בבית הספר מחויבים להשתלב בתכנית זו.

3. העבודה משלבת הנחייה ב"קו" של צוותים חינוכיים וטיפוליים בכלל הכיתות, השיח הקיים הינו שיח חינוכי טיפולי, גישה עדכנית המובלת היום במשרד החינוך (תהליכים פסיכופדגוגיים).

4. המודל מציע תכנית התערבות המבוססת על כלים נרטיביים המאפשרים לתלמידים לחולל בעצמם שינוי בנרטיב האישי שלהם. ההתפתחות והשינוי מתחוללים מבפנים, מבחירה ומודעות כלפי חוץ, להבדיל בתכניות קיימות, חיצוניות רבות שהאפקטיביות שלהן חלקית וכנראה שאינה מספיק משמעותית לחיי בוגרים אלה.

 

​

 [1] נרטיב : הנרטיב הוא סיפור שהיחיד מספר על עלילות חייו, על תפיסותיו, על אמונתו ועל רגשותיו. במילים אחרות "בכל פעם, כאשר אנחנו מספרים את הסיפור שלנו, אנו מספרים את עצמנו ובו משתקפת זהותנו" . באמצעות הסיפור נשמעים הקולות המגוונים של היחיד ואלה מנהלים דיאלוג פנימי רפלקטיבי עד להיווצרותו של מארג מורכב (אלבז-לוביש 2001).

 

[2] הפסיכולוגיה הנרטיבית מבוססת על האמונה כי בני אדם חשים ומתנהגים בהתאם לסיפור אותו הם מספרים לעצמם על אישיותם והתנסויותיהם. 

ההתבססות הייתה על הנחת "השיטה הפרשנית" לפיה המשמעות שניתנת לאירועים היא המשפיעה על ההתנהגות והרגש, ולא האירוע לכשעצמו, ומכיוון שכך, מחזיקים אנשים רבים בסיפורי חיים מצומצמים ובלתי יעילים המגבילים את חייהם בהיבטים רבים

 

הגדרת צורך עכשווי ועתידי

מי הם התלמידים שלנו? "מה הסיפור שלהם"? ומיהו בוגר בית הספר? תלמידים  שהוצאו, נשרו מהמערכת הפורמלית והועברו ממסגרת למסגרת, עד הגיעם לחינוך המיוחד, מסגרת סגררטיבית, שעם תום לימודיהם אמורים לשוב אליה כבוגרים, להשתלב בתוכה, להצליח לפלס דרכם בה, להגשים עצמם, מהו הסיפור החדש שעליהם לספר לעצמם כדי ליישם זאת? ומה חלקנו במסע זה?

המחקרים מלמדים על  נרטיבים אישיים של אוכלוסיית מתבגרים עם לקויות למידה רב מימדיות ו- ADHD המשקפים רמת סיכון ורמת פגיעות גבוהה מאוד בחייהם העכשוויים והעתידיים.

הצורך- הבניית נרטיביים חלופיים מועדפים לשיפור איכות חייהם העכשוויים והעתידיים.

 

משתמשים

אנשי חינוך- מודל שראשיתו במפגשים קבוצתיים של אנשי חינוך העוסקים בנרטיב האישי שלהם, מזמן תהליך להתפתחות אישית תוך התנסות ולמידת המודל ליישום בהמשך עם התלמידים.

תלמידים- מפגשים קבוצתיים להתפתחות אישית סיפורי חיים, עיסוק בנרטיביים אישיים וקבוצתיים.

מערכת החינוך-

 

הגדרת הבטחת המוצר הפדגוגי

תכנית התערבות והכשרה נרטיבית להתפתחות סיפורי חיים בקרב אנשי חינוך ותלמידים לשינוי סיפורי חיים והבניית סיפור חיים מועדף, רחב, לשיפור איכות החיים העכשוויים והעתידיים.

  

חדשנות

"על שלמותו של החניך משפיעה רק שלמותו של המחנך... צריך הוא להיות אדם חי, שלם, המביע את עוצמתו ישר לזולת..." (מרטין בובר)

התפתחות ושינוי יכולים להתחולל רק כאשר ראשיתם באיש החינוך עצמו, בהתנסויות שלו, בחוויה האישית שלו על משמעות התהליך, בשיח ועיסוק בסיפור החיים שלו.

 

 "כבודו של אדם ביכולתו לעצב את דיוקנו".. ניטשה

מערכת החינוך באשר היא, עוסקת בתלמידים ומאמינה כי באמצעות תכניות הנבנות מחוץ למערכת המכווננות לקידום התלמיד והמחייבות אותה יחוללו שינוי אמיתי, מופנם, בקרב המתחנכים, אנו מאמינים כי... " אם אנו רוצים באמת ובתמים להיות מורים, יועצים ומדריכים אזי עלינו לקבל את התלמיד כפי שהוא ולסייע לו להכיר את עצמו ולהתחבר טוב יותר לטבעו ולעצמאותו" (אברהם מסלו, בתוך אלוני, 2015, "חינוך הומניסטי לחיים אותנטיים של מימוש עצמי)

מהי המהות שלנו במיסוד זהותם? להסתמך על עצמם, להאמין   בעצמם ובכוחם ולגלות מהם הערכים, השאיפות והכוונות   החשובות להם, כלומר הזהות המועדפת שלהם (White,2007 ).

ערך המוצר

אנשי חינוך- התפתחות אישית, שייכות קבוצתית, מיומנויות נרטיביות ככלי לעבודה אישית וחינוכית, תפיסת מסוגלות לשינוי סיפורי חיים בקרב תלמידים עם לקויות למידה מורכבות.

תלמידים- התפתחות הנרטיב האישי והבניית נרטיב מועדף,רחב שייכות קבוצתית,

  

מרכיבי המוצר:

 

תהליכי ההמרה

ליבת הניסוי- הגישה הנרטיבית ככלי לעבודה מערכתית

מודל שראשיתו בתהליך של התפתחות אישית נרטיבית של איש החינוך

יישום תכנית התערבות בכלל הכיתות

 

אסטרטגיית הפצה

תכנית הכשרה וליווי תלת שנתית לכלל הצוותים החינוכיים

תכנית התערבות "התפתחות אישית סיפורי חיים" לכלל התלמידים

תכנית פעולה אסטרטגית ליישום

שאלונים להערכת התהליכים

 

הערכה,  משוב ולמידה

מפגשים לניתוח התהליכים המתרחשים במפגשי התפתחות אישית בכיתות

שאלונים לצוותים החינוכיים המתייחסים לתפיסת מסוגלותם לחולל שינוי בסיפורי חיים

שאלונים נרטיביים לבחינת השינוי וההתפתחות בסיפורי החיים של התלמידים

​